השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת ורדה סאמט ונציג הציבור מר זהר קרתי; עב' 6634/07, עב' 3068/08), במסגרתו נדחו דרישות המערערת למתן צו הגבלת עיסוק, ולפיצוי כספי מחמת גזל סודות מסחריים וגרם הפרת חוזה.
התשתית העובדתית
2. המערערת - הדיה בע"מ (להלן:
הדיה) - הינה חברה פרטית העוסקת בשירותי פרסום ושיווק, לרבות התקנת אביזרי נראות בנקודות מכירה. המשיבה 2 - תיצוג פדגו פלסטיק בע"מ (להלן:
תיצוג) - הנה חברה פרטית לייצור מוצרי דפוס, פלסטיק ומעמדים. בתקופה הרלוונטית קיימו שתי החברות קשרים עסקיים, ותיצוג שימשה כספקית של הדיה.
3. המשיב 1 - מר מנחם אדטו (להלן:
מנחם) - החל עבודתו בהדיה ביום 20.3.2005, כמנהל הפקות ורכש. עם תחילת עבודתו חתם על מסמך "התחייבות לשמירת סודיות ומניעת תחרות" (להלן -
כתב ההתחייבות), בו נקבע כדלקמן:
"ידוע לי שתחום עיסוקכם בפרסום ובקידום מכירות וכי השיטות שפיתחתם וברשותכם הינן סוד מסחרי ייחודי של הדיה בע"מ, וכוללים פרטים סודיים רבים שחשיפתם, גילוים לצד ג' כלשהו ו/או עשיית שימוש בהם... עלולה לגרום לנזק מסחרי כבד. כמו כן ידוע לי, שפרטים אישיים של לקוחות הדיה בע"מ לרבות פרטים מזהים על לקוחות אלה, הנם סודיים מטעמים מסחריים של הדיה בע"מ, ולרבות מכוח חוק הגנת הפרטיות...
לאור האמור לעיל, הנני מתחייב כלפיכם כדלקמן:
כל מידע שיגיע לידי במהלך תקופת עבודתי אצלכם ועבורכם... והנוגע ללקוחות, לשיטות העבודה הנהוגות, לקשרים עם ספקים, שיטות ניהול וארגון, אוטומציה, מידע פיננסי וכלכלי, דו"חות מחשב וכיוצא באלה, יישמר על ידי בסודיות מוחלטת ואני מתחייב שלא לעשות בו כל שימוש ולא להעבירו לצד ג' כלשהו בין בתמורה ובין ללא תמורה. התחייבות זו תחייב אותי הן במשך עבודתי בהדיה בע"מ והן לאחריה ללא הגבלה בזמן, כל עוד המידע הנו סודי.
לא אפנה בכל דרך שהיא לספקי הדיה בארץ ובחו"ל בכל הצעה עסקית שהיא ואשמור בסוד את זהות ספקי הדיה בחו"ל ובארץ.
על מנת להבטיח התחייבותי דלעיל, לנוכח מהות תפקידי בהדיה בע"מ ולאור האופי הייחודי של פעילותכם כמפורט לעיל, הנני מתחייב כי במשך של 12 חודשים מיום סיום עבודתי בהדיה בע"מ, מכל סיבה שהיא, לא אעסוק ולא אעבוד בעצמי או עבור צד ג' כלשהו, במישרין או בעקיפין, בנושא פרסום בנקודות מכירה ו/או קידום מכירות ו/או שיווק פרסום בנקודות מכירה ו/או חברות מתחרות.
התחייבות זו מתייחסת לכל אזורי הארץ למשך 12 חודשים ממועד סיום עבודתי בהדיה בע"מ, למעט במקרה של הפסקת פעילות החברה".
4.
בתחילת חודש פברואר 2007 הודיע מנחם למנהלי הדיה על כוונתו להתפטר מעבודתו, והתפטרותו נכנסה לתוקף ביום 18.3.2007.
5. במהלך חודש אפריל 2007 נודע למנהלי הדיה כי מנחם החל לעבוד בתיצוג, כמנהל מחלקת הדפוס, בתחילת אותו חודש. תגובתה הראשונית של הדיה - אשר היה לה אותו זמן חוב שוטף של כ - 500,000 ש"ח לתיצוג - הייתה ניתוק קשריה העסקיים עם תיצוג. לאחר פגישה שהתקיימה בין מנהלי החברות במחצית אותו חודש, "
סוכם על המשך היחסים העסקיים בין שתי החברות, כאשר תיצוג התחייבה כלפי החברה כי תפקידו של מר אדטו בתיצוג יהא שונה מהתפקיד אותו מילא בחברה, וכי עבודתו של מר אדטו בתיצוג תופסק בתוך 4 חודשים".
אין חולק כי תיצוג לא קיימה את חלקה השני של ההסכמה, וכי מנחם המשיך לעבוד עבורה גם לאחר חלוף ארבעה חודשים. בסופו של דבר באה לידי סיום, כתוצאה מכך, גם מערכת היחסים העסקית שבין הדיה לתיצוג.
6. ביום 13.6.2007 הגישה הדיה תביעה כנגד מנחם (עב' 6634/07), במסגרתה עתרה למתן צו אשר ימנע את המשך עבודתו בתיצוג. עוד דרשה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מגזל סודות מסחריים על ידו והפרת כתב ההתחייבות. ביום 19.2.2008 הגישה הדיה תביעה נוספת כנגד תיצוג (עב' 3068/08), במסגרתה עתרה למתן צו שימנע מהדיה את המשך העסקתו של מנחם וכן דרשה פיצוי כספי בגין גרם הפרת חוזה וגזל סוד מסחרי. הדיון בשתי התביעות אוחד, ונדון במסגרת פסק הדין מושא הערעור שבפנינו.
פסק דינו של בית הדין האזורי
7. בית הדין האזורי קבע כי הדיה לא עמדה בנטל להוכיח "אינטרס לגיטימי", אשר יצדיק הוצאת צו להגבלת עיסוקו של מנחם. בית הדין הבהיר כי מנחם כיהן כמנהל זוטר, וכלל לא השתתף בישיבות המנהלים השבועיות. אף לא הוכח כי נחשף ל"סודות מסחריים" כלשהם של הדיה במהלך עבודתו; כי עשה שימוש "
במידע כלשהו אליו נחשף במהלך עבודתו בחברה, לצורך עבודתו החדשה בתיצוג"; או כי נגרם להדיה נזק כלשהו כתוצאה מעבודתו בתיצוג.
8. בית הדין הבהיר כי עבודתו של מנחם בהדיה לא כללה קשר ישיר עם הלקוחות, וכי התפקיד אותו הינו ממלא בתיצוג אינו זהה לתפקיד אותו מילא בהדיה ואינו כולל תמחור מוצרים או שיווקם. בית הדין דחה את טענתה של הדיה בדבר לקוחות ש"נגזלו" על ידי תיצוג וקבע כי לקוחות אלה רכשו מתיצוג מוצרים, אשר הדיה טוענת לבלעדיות בהם, גם בתקופת עבודתו של מנחם בהדיה. אף לא הוכחו התקשרויות חדשות כלשהן שנוצרו בין תיצוג לבין אותם לקוחות, כתוצאה מעבודתו של מנחם.
9. בית הדין הבהיר עוד כי רשימת הלקוחות של הדיה אינה סודית, אלא מפורסמת באתר האינטרנט של החברה. גם רשימת הספקים אינה סודית, שכן פרטיהם של הספקים השונים מופיעים במדריכים מקצועיים. באשר לתנאי ההתקשרות עם הלקוחות - נקבע כי מנחם לא נחשף ל"מהלכים סודיים" כלשהם מולם. ממילא, לא הוכח כי הדיה נקטה באמצעים סבירים להגנת המידע ה"סודי" הנטען על ידה.